לגזור ולשמור - טיפים להתחלה קלה לאחר הלידה


לכל אחת מאיתנו חווית הלידה היא שונה. יש כאלה שהיה להן קל וכאלה שהיה להן קשה, יש כאלה שהתאהבו בתינוק שלהן ברגע הלידה ויש כאלה (כמוני...) שלקח להן יותר זמן. לא משנה איזו אמא את, כזו שנולדה עם אינסטינקטים אימהיים או כזו שלמדה עם הזמן - זה בשבילך...

8 הטיפים שלי להתחלה קלה:

תינוק ישן = אמא ישנה - הריון ולידה הן חוויות לא פשוטות שגופנו עובר ולרחם לוקח בערך 6 שבועות לחזור לגודלו ולמקומו. בשבועות הראשונים רוב התינוקות ישנים הרבה, אז הניחי את קטני בעריסה ותכנסי למיטה לישון. הגוף שלך יודה לך...

גיבורי על יש רק בסיפורים - את לא צריכה לנסות להיות סופר-וומן. רק בסרטים (ואולי ליחידות סגולה...) את חוזרת מבית החולים עם בטן שטוחה, תינוק ורדרד וישן בזרועותייך ומג'נגלת את הבית בידך השנייה. הכל יכול לחכות... הכביסה, הכלים בכיור, המשקל העודף והמבקרים. זה בסדר לא להיות במיטבך וזה בסדר לבכות מכל 'שטות', אלה שאת חשובה להם יבינו.

גם את חשובה - אני מאד נהניתי מההיריון שלי והתייחסו אליי בנחמדות בכל מקום שהייתי בו. אחרי הלידה הפוקוס עבר לקטנצ'יק שלי. אל תשכחי להשקיע קצת זמן גם בעצמך... פדיקור, מניקור, מספרה (כל אחת מה שעושה לה את זה). החיים נראים ומרגישים טוב יותר כשאת מרגישה טוב יותר עם עצמך.

זו לא בושה לבקש עזרה - בהתחלה, 'התפקיד' החדש שלך הוא להיות אמא לתינוקך. עזרה יכולה להיות בחינם (בעל, חברה, סבתא וכו'), ואם אין אפשרות אז מומלץ להיעזר במי שאפשר תמורת תשלום. לפעמים שעה אחת לעצמך יכולה לעשות את כל ההבדל.
ובשביל התינוק שלך...

לא כל בכי אומר רעב - בתחילת הדרך תינוקך לא 'עושה' הרבה (ישן, אוכל, מחרבן וחוזר חלילה...) וכן, בוכה. בכי זה הדרך היחידה שלו להעביר את המסר שהוא צריך משהו, וזה לא בהכרח אומר שהוא רעב. בתחילת הדרך רוב הבכי מקורו בעייפות ובבהלה שנוצרת מהמעבר מהרחם הבטוח לעולם חדש ולא מוכר.

לא צריך ללחוש כשהוא ישן - אין דבר מתוק יותר מתינוק ישן, הם מלאכים כשהם ישנים. הנטייה הטבעית שלנו היא להיות בדממה כשהפיצי ישן. דווקא השקט הוא המוזר לתינוק, כי ברחם יש אינסוף רעשים, כמו הדופק שלך ורעשי מערכת העיכול. אז זה בסדר לפתוח שקית במבה כשהוא ישן, או להוריד את המים בשירותים...

הוא צריך אותך (גם את אבא...) - בהתחלה, התינוק שלך צריך אותך בשביל הכל. בשביל להרגיש בטוח, מוגן ואהוב, בשביל לאכול (תמ"ל או הנקה), בשביל שתניעי אותו, תגעי בו ועוד. זה בסדר שבהתחלה הוא לא 'יורד לך מהידיים'. עם הזמן, ככל שהוא ירגיש בטוח יותר הוא יוכל לתת לך יותר זמן לעצמך.

הוא יכול להיות כמה דקות עם עצמו - מכירות את הקולות המתוקים שהם משמיעים כשהם מתעוררים? תני לו רגע, לא צריך לרוץ אליו למרות שזה האינסטינקט הראשון שלנו... הרגעים הקצרים האלו הם תחילתה של עצמאות וזו הדרך של קטני ללמוד להיות עם עצמו. זה ישרת אותו (ואותך) נאמנה בהמשך.

והטיפ הכי חשוב לסיום...
את אמא נפלאה ואתם הורים נהדרים. אין תינוק שלא בוכה, כמו שאין הורים שלא עושים טעויות. רק זכרו שהתינוק שלכם צריך אתכם, אז שמרו על השפיות, שימו בצד את רגשות האשם ואל תשכחו את עצמכם בתוך כל זה...