אמאל'ה... ה-1 בספטמבר!


החופש אוטוטו מסתיים ולחלקנו מסתיימת חופשת הלידה וצריך לחזור לעבוד. החזרה לעבודה אומרת שאנחנו צריכות להכניס את הקטנטנים שלנו למסגרת (משפחתון, תינוקיה, מטפלת...), כל אחת ומה שמתאים לה. המעבר הזה מלווה בחששות לא פשוטים... 

אני זוכרת את היום הראשון של עמית בתינוקיה, הוא היה בן 8 חודשים. כשהשארתי אותו אצל המטפלת המקסימה (אחרי שבדקתי 10 גנים באזור) ולמרות שהייתי בטוחה בבחירתי, יצאתי משערי הגן ובכיתי כל הדרך הביתה...

זו תחושה מוזרה להשאיר את היקר לנו מכל בידיים אחרות וזה בסדר לדאוג. חשוב לדעת שהחששות שלנו עוברים לקטנטנים שלנו (למרות שאנחנו משתדלות שלא...) ולנו יש את האפשרות לעזור להם לצלוח את המעבר הזה ולהרגיש בטוחים גם בידיה של המטפלת החדשה.

איך עושים את זה?
מתחילים מהיום בקטנה...

מעבר לבקבוק (תמ"ל או חלב שאוב) - המעבר מהציצי לבקבוק לא פשוט, גם לתינוק וגם לאמא ולכן חשוב לעשות זאת בהדרגה. ממליצה בהתחלה לשלב בין השניים וכל כמה ימים להוריד הנקה אחת (בשעות היום). אפשר גם לתת לאבא או לסבתא להאכיל. המטרה הסופית היא להניק בזמן שאתם יחד (בבוקר ולפני שנת הלילה) ובמהלך היום התינוק יאכל מהבקבוק. זה לא קורה בין רגע אלא זה תהליך, וחשוב לעשות זאת בהדרגה. זכרו שזו לא 'מלחמה' ואם הקטן לא מסתדר עם זה חשוב להוריד את הקצב ולהיות קשובים לקושי שלו.
זמן להיות עם עצמי - עד עכשיו ביליתם רוב הזמן יחד ובכדי שלתינוקך יהיה קל יותר להסתגל למסגרת החדשה חשוב שילמד להיות עם עצמו (בלעדייך...). זה לא קורה ביום אחד והדרך הטובה ביותר ללמוד היא דרך משחק. נתחיל במשחקי קוקו: לקחת חיתול או מטפחת, להניח על הראש שלנו ולשאול "איפה אמא?", להוריד את החיתול "והנה אמא". 

כמו כן, הבעת הפנים שלנו חשובה לא פחות מטון הדיבור שלנו. יכול להיות שבהתחלה יהיו תינוקות שייבהלו מהעובדה שאנחנו "נעלמות" אבל המסר הוא שלמרות שהתינוק לא רואה אותנו אנו עדיין כאן. ניתן גם להניח את החיתול על הפנים של התינוק לחכות רגע ולהוריד.

בשלב הבא אפשר להתחבא מאחורי כרית או מאחורי הספה ולשחק מחבואים. ממליצה לשחק בכל יום כמה דקות כמה פעמים ביום. כמובן שהיי קשובה לתינוק שלך, אם את רואה שהוא "נלחץ" מהמצב הפסיקי ונסי שוב מאוחר יותר.

בנוסף, אפשרי לתינוקך לחוות אנשים אחרים בזמן הזה. אפשר להביא את סבתא או חברה טובה שתהיה עם הגוזל בזמן שאת יוצאת להתאוורר. כשאת לא בבית יהיה לך קל יותר לאפשר למישהו אחר לתת מענה לתינוק שלך.

השורה התחתונה...
לכל תינוק (ולכל אמא...) קצב הסתגלות אישי, אין מה לעשות השוואות. יש כאלה שמסתגלים אחרי יומיים ויש כאלה שלוקח להם שבועיים, וזה בסדר. אני ממליצה (מניסיון...) לתרגל מול המראה את החיוך הנינוח שלך. תרגול מביא לשלמות, וכשאת תביאי אותו לגן עם חיוך יהיה לתינוקך קל יותר להישאר שם בלעדייך. אם את יודעת שזה הולך להיות בלתי אפשרי עבורך להביא אותו לתינוקיה בבוקר מבלי לבכות, ממליצה שאבא, במידה וקל לו יותר, יביא את קטני בבוקר.

שתהיה לכולנו המשך חופשה נעימה וחג ה'אחד בספטמבר' שמח.

אם יש לך טיפים נוספים להסתגלות קלה יותר, שתפי אותי:)